הרשמו לרשימת התפוצה

קבלו עידכונים על פעילויות קרן דפנה

מערכת דיוור אלקטרוני  - אקטיבטרייל
13.07.2016

שלושה שיעורים בסולידריות

מה משותף לקמפיין נגד ביטול חזקת גיל הרך ללא חלופות משפטיות הולמות ולמאבק נגד סגירת החצר הנשית בחיפה? הרבה מאוד דברים. בראש ובראשונה, ההתגייסות של נשים רבות וארגונים רבים למאבקים שלכאורה לא נוגעים להן, מתוך סולידריות עמוקה. 

סולידריות. מילה גדולה וטעונה במשמעויות. תנועות פוליטיות אימצו אותה כשם וסיסמא. היא צצה ועולה שוב ושוב בדיונים סוערים בעשייה לשינוי חברתי. סולידריות היא חיונית להצלחה של מאבקים למען צדק ושוויון אבל היא יכולה בקלות להפוך לכלי שיפוטי המודד את מידת המהירות והנכונות בה אנו מתייצבות לתמוך במאבק זה או אחר.

סולידריות היא ערך נשגב, אך גם חמקמק ולא תמיד קל להגשמה. כוחות חזקים לא פחות -  יחסי כוח, פריבילגיות, פוליטיקה של זהויות, אתניות, לאומיות ומעמד – ניצבים מנגד. לפעמים אנו נדרשות להכיר קודם ביחסי הכוח הללו ולפרק אותם כדי לבנות סולידריות אמיתית.

סולידריות מורכבת מהזדהות, שותפות גורל ונאמנות. בשנותיי הרבות בשדה השינוי החברתי בכלל ובשדה הפמיניסטי בפרט זכיתי להיות עדה לרגעי קסם שעשויים מהמילים הגדולות האלה. לפעמים הרגעים האלה נבלעים מול פרקטיקות של "הפרד ומשול" ומול תחושות של בדידות ותסכול עמוק. לכן, חשוב לספר את סיפורם ולחגוג אותם.

בחודשים האחרונים הייתה לנו הזכות ללוות מקרוב שתי שותפויות; הקמפיין לקידום חלופות משפטיות ראויות לחזקת הגיל הרך ופורום ארגוני צעירות. הזכות והכבוד לפעול לצד פעילות ונשות מקצוע אמיצות ומחויבות לימדה אותנו כמה שיעורים חשובים על הזדהות, שותפות גורל ונאמנות.

 

הזדהות

שימו לב מה קורה לפנים שלנו כשאנו רוכנות אל פעוטה; אנו מחייכות, היא מחייכת חזרה. היא שומטת שפתיה לבכי, ופנינו מתעננות יחד איתה. הקרבה הפיזית, האינטימית, הפנים הנושקות לפנים, יוצרת הזדהות הדדית. הקרבה לא מבטלת את יחסי הכוח בינינו לבין הפעוטה, אבל היא מזכירה לנו את הפעוטה שהיינו פעם; זו הממשיכה לחיות בתוכנו.  

הילדות והילדים, הדאגה לרווחתם/ן ולזכויות שלהם/ן בתהליכי גירושין קשים, ניצבים בלב לבו של קמפיין שקרן דפנה גאה לתמוך בו, התובע לא לבטל את חזקת הגיל הרך ללא חלופות משפטיות הולמות. היכולת לא רק להבין – אלא גם להזדהות – עם הקשיים העצומים עמם מתמודדים/ות ילדי/ות גירושין הייתה נר לרגלינו.

 

בימים אלה קרן דפנה תומכת בקואליציית ארגוני הליב"ה - הורים למען ילדים בתהליכי גירושין, מוזמנות להצטרף למאבק שלנו נגד החוק במתכונתו הנוכחית. 

 

לקמפיין בפייסבוק >>

 

 

הזדהות אינה מחייבת אותנו להיות בדיוק במקום או במצב של אישה אחרת. ההזדהות יכולה לנבוע גם מהיכולת לדמיין איך היינו חשות ופועלות לו היינו במקומה. ההזדהות הזו היא שדחפה פעילות ונשות מקצוע פמיניסטיות החברות ב"נראות – פורום ארגוני צעירות" להירתם למען החצר הנשית בחיפה – מרחב פמיניסטי בטוח ופתוח לנערות וצעירות. הן פנו לחברות כנסת ולשר הרווחה, יזמו מאמרי דעה ופרסמו ברשתות החברתיות. הן פעלו מתוך הזדהות עם צוות החצר ועם הנערות והצעירות שפרחו שם.

 

החצר הנשית בחיפה

נערות וצוות החצר הנשית בחיפה לאחר הופעה בפני הועדה לקידום מעמד האישה בכנסת. התמונה מעמוד הפייסבוק של החצר.

שותפות גורל

מי שעברה גירושין קשים בחייה לא תשכח זאת לעולם. זהו שבר גדול ונורא המטלטל את חיי כל המעורבות/ים בו, מבוגרים/ות וילדים/ות; טלטלה רגשית, פיזית וכלכלית. אלא שהטלטלה האישית הזו מתרחשת בהקשר פוליטי וחברתי רחב יותר של היעדר שוויון בין נשים לגברים; היעדר שוויון בדין האישי, בתעסוקה וביכולת השתכרות ובחלוקת העבודה בתוך התא המשפחתי ומחוצה לו. ועם זאת, מספר הנשים שיצאו באופן גלוי לתמוך במאבק ליצירת חלופות משפטיות הולמות לחזקת הגיל הרך היה קטן.

קשה – ואולי גם לא מתאים – לדבר על שותפות גורל עם מי שחוויות חייה שונות כל כך משלנו. שותפות גורל אין פירושה מחיקה של הבדלים; משמעותה היא תמיכה ומתן רוח גבית גם למי שחוויות חייה שונות מאוד משלנו מתוך הבנה כי למרות ההבדלים, אנו חולקות נסיבות משותפות כנשים; האפליה בשכר אינה פוסחת על אף אחת מאיתנו; הפגיעות בדין האישי קיימת כל עוד המדינה מוסרת מרצונה את הסמכות בידי בתי הדין הדתיים. וגם בישראל של שנת 2016 נשים משקיעות פי שתיים מגברים ב"עבודות שקופות": במשק הבית, בטיפול בילדים ובבני משפחה קשישים/ות וחולים/ות.

שותפות גורל משמעותה לאחל לנשים את הטוב ביותר ובאותה נשימה לשים לב לאיומים ולאתגרים המגדריים הניצבים בפנינו. פירושה לאחל לכל אחת חיים טובים ומיטיבים לפי בחירתה; כרווקה, בחיים עם או ללא בת או בן זוג, עם או ללא ילדות/ים ובאותה נשימה להאמין כי אף אחת מאתנו לא חופשיה כל עוד נשים אחרות סובלות מאלימות, הדרה או דיכוי.

שותפות גורל פירושה לסרב באופן פעיל לפרקטיקות של "הפרד ומשול". כך בדיוק עשו הפעילות שנרתמו לפעול נגד סגירת החצר הנשית ובעד הבטחת תקציב רב-שנתי ממשרד הרווחה להמשך פעילותה בחיפה, יפו וקריית מלאכי. הן הבינו כי חרב התקצוב הנסוג המרחפת מעל לחצר הנשית היא סימפטום לתופעה נרחבת יותר של קיצוצים שרירותיים בשירותים חברתיים ומניעת תמיכה חיונית של הממסד בפיתוח מודלים חדשניים. הן הצליחו לגייס חברות וחברי כנסת מחמש מפלגות שונות אשר התכנסו, תחת המנהיגות של יו"ר הוועדה לשוויון מגדרי, ח"כ עאידה תומא-סלימן, לדיון חירום בנושא.

 

נאמנות

עוד מילה גדולה. נאמנות. מילה שטמונה בה הבטחה גדולה לתמיכה ללא סייגים. זה קשה. אפילו ברמה המעשית, אנו מתקשות להתייצב תמיד ובכל פעם בכל הפגנה או משמרת מחאה; לפעמים אנחנו אפילו עסוקות ועמוסות מכדי להביע תמיכה דרך המקלדת.  

אבל נאמנות פירושה גם להיות נאמנות לעצמנו. למסרים שלנו. לאמת הפנימית שמנחה את העשייה שלנו. נאמנות היא גם להתייצב בגב זקוף ובראש מורם בצד שנראה כאילו בינתיים הוא מפסיד במשחק פוליטי. נאמנות לעצמנו היא הסירוב להרוויח על חשבון מישהי אחרת ולדרוש מדיניות שמיטיבה עם כלל הנשים. נאמנות לעצמנו פירושה ליצור את המרחבים הפתוחים והבטוחים ללבן את האתגרים והחסמים בדרך לסולידריות.

 

ולבסוף, הוקרה.

תודה לכל הפעילות הפמיניסטיות המלמדות אותנו מידי יום שיעורים חשובים בהזדהות, שותפות גורל ונאמנות. תודה לארגונים הפמיניסטיים שמניחים על סדר היום הציבורי את מה שצריך לדון בו, ללמוד אותו ולפעול למענו.