הרשמו לרשימת התפוצה

קבלו עידכונים על פעילויות קרן דפנה

מערכת דיוור אלקטרוני  - אקטיבטרייל
06.04.2016

קריאה לפעולה: נותנות ונותנים בעדשה המגדרית

יותר ויותר מנהיגות ופילנתרופיות גלובליות מבינות את החשיבות של נתינה ל-51% מאוכלוסיית העולם. קרן דפנה מזמינה אתכן/ם להצטרף לתנועה הגדלה והולכת של השקעה ותרומה דרך העדשה המגדרית.  

"אם באת לעזור לי, חבל על הזמן שלך. אבל אם באת כי השחרור שלך כרוך בשלי, בואי נפעל ביחד". לילה ווטסון, הוגה ואמנית ילידית אוסטרלית.

את המשפט הזה למדתי מהאקטיביסטיות הצעירות המשתתפות בתכנית שנתמכת על ידי קרן דפנה. אימצתי אותו בחום מפני שהוא משקף בעבורי את המוטיבציה לעשייה שלי כאשת מקצוע ופעילה פמיניסטית; השחרור שלי כאישה כרוך בשחרורן של נשים אחרות, גם אם אני שונה מאוד מהן וגם אם סוגי הדיכוי או האפליה שכל אחת מאתנו חווה הם שונים. הקריאה לפעול יחד מעוגנת באמונה שהאתגרים שכל אחת מאתנו מתמודדת איתם מתחברים בשורש העמוק ביותר של אי שוויון מגדרי וחיים בחברה שעדיין רואה בנשים שותפות פחותות ערך.

אנו הנשים מהוות 51% מהאוכלוסייה ואנו חלק בלתי נפרד מהחיים של יתר 49 האחוזים; כאימהות, סבתות, אחיות, חברות ובנות. ובכל זאת, ב-2016, העולם הוא מקום לא מספיק בטוח ולא שוויוני כלפי נשים. כן, ב-2016 נשים עדיין משתכרות פחות מגברים; נשים אינן מתוגמלות על "עבודות שקופות" כגון טיפול בבית ובבני/ות משפחה; נשים עדיין מתמודדות עם אלימות פיזית, מינית ומילולית. נשים עדיין חובטות את ראשן בתקרת הזכוכית ועדיין נאבקות להיחלץ מרצפת הבוץ של חיים בעוני, בתעסוקה פוגענית ובשכר נמוך.

אבל זהו כמובן חלק מהתמונה; החלק של החוסר ושל היעדר השוויון. החצי השני של התמונה הוא השפע; כל מה שנשים מביאות עמן לעולם; חוסן וגמישות, אתיקה של אכפתיות ודאגה, יושרה ויכולת לקחת סיכונים מחושבים ויכולת לפעול בשיתוף  פעולה ובהקשבה.

אלה המתנגדים לשוויון מלא לנשים באופן גלוי או סמוי, ממהרים לשלוף שני טיעונים מרכזיים: ראשית, הם מציינים את שמותיהן של קומץ נשים שהגיעו לדרגות המנהיגות הגבוהות ביותר: מגולדה מאיר, דרך מרגרט ת'אצר ועד אנגלה מרקל. שנית, הם ממהרים לציין שנשים שמגיעות לעמדות כוח והשפעה בכירות אינן מפגינות בהכרח את אותן תכונות ומעלות שמניתי קודם לכן.

הפמיניזם, כתפיסת עולם, מתבונן בחברה דרך עדשה רחבה ומורכבת הבוחנת את הזיקות והקשרים בין מגדר, אתניות, לאומיות, מעמד ומיקומים גיאוגרפיים. לכן, העובדה המשמחת שיש נשים שהצליחו לפרוץ את תקרת הזכוכית, לצבור עושר או לחוות ביטחון אישי בחייהן אינה יכולה להוות טיעון נגד המשך המאבק למען שוויון מהותי ומלא. פשוט מפני שמרבית הנשים עדיין נאבקות מידי יום עם אתגרים קיומיים בסיסיים ביותר.

 

women collaborating נשים מחזקות זו את זו בהפגנה השנתית של קבוצת DTES Power of Women Group לקידום זכויות דיור ורווחה של נשים בוונקובר, קנדה. התמונה היא פרי כשרונה של קיילי פרמפטון.

 נכון. היו ויש כמה וכמה נשים שפרצו את תקרת הזכוכית. הן אינן בהכרח מעידות על הכלל, ולו מפני שניתן למנות את שמותיהן על אצבעות הידיים. נכון, לא כל אישה בעלת השפעה מביאה עמה בהכרח סדר יום פמיניסטי או מחויבות לפעול לשינוי מהותי ביחסי הכוח המגדריים בפרט וביחסי הכוח בכלל.

כדי שנשים – וגם גברים – בעמדות מנהיגות וכוח יפעלו למען זכויות נשים ורווחתן ולמען שוויון מגדרי מלא, אנו זקוקות לארגוני נשים חזקים ואפקטיביים. ולשם כך, אנחנו זקוקות לפילנתרופיה המחויבת לסדר יום פמיניסטי.  כי פמיניזם, כאמור, הוא "התפיסה הרדיקלית שנשים הן בני אדם".

ההכרה בחוסר הצדק המגדרי מחד כמו גם בנכסים שנשים מביאות לעולם היא העומדת בין היתר מאחורי המגמה של הגברת ההשקעות הפילנתרופיות בנשים, כפי שעולה למשל, ממאמר שפורסם לאחרונה העוסק בנשים מנהיגות פילנטרופיות בארה"ב ובמגמת הצמיחה של פילנתרופיה בעדשה מגדרית: 

 "Let's start with the new money to advance women and girls. After years of growth, women donor networks are now exploding, bringing more philanthropists to issues of gender equity and growing the ranks of women donors who are explicitly focused in this area"[1].

 

מלינדה גייטס, העומדת לצד ביל גייטס בראש אחת הקרנות הגדולות והמשפיעות בעולם החליטה להקדיש את המכתב השנתי שלה לנושא "העבודות השקופות". כן, אותן מלאכות בית אינסופיות שנשים בכל העולם הן עדיין האלה המבצעות אותן, בהיקפים גבוהים בהרבה מאשר גברים. גייטס, המפנה את מכתבה לדור העתיד, תלמידי/ות תיכון, כותבת:

 "This isn’t a global plot by men to oppress women. It’s more subtle than that. The division of work depends on cultural norms, and we call them norms because they seem normal—so normal that many of us don’t notice the assumptions we’re making. But your generation can notice them—and keep pointing them out until the world pays attention"[2].

 

 גייטס מסבה את תשומת לבנו לאופן בו נורמות חברתיות ותרבותיות מקבעות מציאות של אי שוויון, אפילו בחברות בהן יש חקיקה שוויונית לכאורה. היא מתנסחת בעדינות ראויה ונמנעת מלהפנות אצבע מאשימה כלפי 49% מקוראי המכתב שלה; שהרי גם גברים יכולים וצריכים להיות סוכנים של שינוי חברתי-מגדרי.

משמח לראות כי דמות מובילה בעולם הפילנתרופיה מתגייסת בצורה כה ברורה למען שוויון מגדרי.  משמח לראות כי נוצרת בהדרגה תנועה של תורמות שמקדמות פילנתרופיה בעדשה מגדרית כפרקטיקה מיטבית בתחום מתן המענקים. ומדוע נתינה בעדשה מגדרית היא פרקטיקה מיטבית? מפני שהיא בוחנת ושוקלת את הצרכים וההעדפות, הנכסים וסדרי העדיפויות של נשים, שהן, כפי שכבר אמרנו, 51% מהאוכלוסייה. הטמעת חשיבה מגדרית במימון פעולות בתחום החינוך וההשכלה הגבוהה, הבריאות, הרווחה, תכנון ופיתוח קהילתי, איכות סביבה וקיימות פירושה אם כן תמיכה בשירותים טובים ומותאמים יותר ומתן הזדמנות לנשים לקחת חלק פעיל בעיצוב החברה.

 

melinda gates

מלינדה גייטס

 אלא שהמגמה הזו שתופסת תאוצה מסוימת בארה"ב צריכה עדיין לחלחל החוצה, אל הקהילה הפילנתרופית היהודית בארה"ב וברחבי העולם ואל הקהילה הפילנתרופית הצומחת בישראל. ברברה דובקין, הפילנתרופית הפמיניסטית היהודייה הנדיבה ביותר, פועלת מזה 12 שנים לחזק את הפילנתרופיה של נשים בקהילה היהודית בארה"ב באמצעות תמיכה מתמשכת ברשת קרנות הנשים היהודיות שצמחה לאורך השנים ומונה כיום למעלה מ-20 קרנות ברחבי ארה"ב.

קרן דפנה הצטרפה לרשת לפני חמש שנים על מנת להיות חלק מהשיח המתפתח של השקעות פילנתרופיות בעדשה מגדרית בכלל ובישראל בפרט. הרשת מהווה מסגרת התומכת בלמידה ופיתוח מנהיגות משותפת של נשים למען נשים. יחד אנחנו לומדות להרים את הקולות שלנו ולהאמין בהשפעה הקולקטיבית שלנו. וזו משימה לא פשוטה מפני שהשקעה בעדשה מגדרית רחוקה עדיין מלהיות הפרקטיקה של הזרם המרכזי בפילנתרופיה היהודית.

הקהילה הפילנתרופית בישראל היא צעירה יותר ועודנה מתפתחת. בשנים האחרונות קמו יוזמות מבורכות כגון "יכולים נותנים" הפועלת לקידום תרבות נתינה בישראל; המכון בהקמה למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל-אביב וכמובן פורום הקרנות בישראל הוותיק יותר, המספק הזדמנויות לרישות ולמידת עמיתים/ות של מנהלי ומנהלות קרנות בישראל. אליהן הצטרפה גם "קרן בקטנה" המתמקדת בהקמת מעגלי נתינה ברחבי הארץ; כי פילנתרופיה היא ממש לא עניין לעשירים/ות בלבד.

יש לקוות שמתוך היוזמות הברוכות הללו תקום גם בישראל תנועה של נתינה בעדשה מגדרית; תנועה של נשים וגברים המחויבת לקדם זכויות נשים ושוויון מגדרי מלא. כי חברה שוויונית ומכילה היא לא רק חברה טובה וצודקת יותר, אלא גם יציבה ומשגשגת יותר.

 

אנו מזמינות אתכן ואתכם להיות חלק מהתנועה הזו.

 

כדי ללמוד עוד על נתינה בעדשה מגדרית, בקרו במרכז הידע שלנו: http://www.dafnafund.org.il/en/info-center/giving-with-a-gender-lens

תרמו לקרן דפנה כדי להיות חלק מעשייה חשובה ואפקטיבית למען חברה טובה, צודקת ובטוחה יותר: https://secured.israelgives.org/donate/dafnafund

      :הכירו את הארגונים הפועלים בשטח לפיתוח מנהיגות של נשים; לקידום מדיניות שוויונית ולהגנה על זכויות נשים

http://www.dafnafund.org.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%AA