הרשמו לרשימת התפוצה

קבלו עידכונים על פעילויות קרן דפנה

מערכת דיוור אלקטרוני  - אקטיבטרייל

שוות - המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית

180X183 1
שם:הדס בן אליהו
תפקיד:חוקרת בכירה
ארגון:שוות- המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית
אתר אינטרנט:http://www.vanleer.org.il/he/wips    

שוות - המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית, הוקם מתוך מחויבות לרעיון של הטמעת חשיבה מגדרית (gender mainstreaming) כאסטרטגיה כוללת. המרכז שם לו למטרה לקדם את מעמדן הדמוקרטי והאזרחי של נשים מקבוצות שונות.

הדס בן אליהו - שוות במכון ון-ליר


דבר ראשון, אשמח אם תספרי קצת הפרוייקט שלכן.

בשנה-שנתיים האחרונות אנחנו מתמחות בפרוייקט ספציפי שנקרא "מדד המגדר", פרוייקט אדיר מימדים ויומרני שנועד לייצר כלי שיאפשר לנו לנטר לאורך זמן אי-שוויון מגדרי בישראל. המטרה היא שנוכל לדעת אם אנחנו משתפרות ובמה, ונוכל להגדיר בעצמנו את התחומים והסוגיות בחיינו בהם אנחנו רוצות להתמודד.

הגדרות ומדידות נעשות לרוב מנקודת מבט גברית ואנחנו, כגוף פמיניסטי שהמטרה שלו היא קודם כל לקדם חשיבה מגדרית, רוצות להסתכל על מה שנשים מגדירות כחשוב לנשים ושם לייצר אינדיקטורים שיגידו לנו אם מצבנו בתחום הזה משתפר, או אם נאמר בעדינות - לא משתפר ואף מידרדר.
מדובר בכלי כמותי עם המון כוח כי קל לתקשר אותו, ליצור סביבו תשומת לב, והכוח שלו הוא במעקב לאורך זמן.

מהו הקושי בחברה עמו אתן מתמודדות?

אי-שוויון מגדרי על-פני טווח רחב של תופעות חברתיות, שיש לו שורשים וביטויים שונים.
דרך המחשת הפערים אנחנו רוצות לפעול ולהשפיע על אופן ייצור הנתונים. למשל במקרה של גופים ממשלתיים, שמייצרים נתונים: גופים אלה אמורים להציג פילוחים מגדריים. למרבה הצער הם לא עושים את זה. אנחנו רוצות לייצר ג'נדר מיינסטרימינג של ייצור הנתונים. ללמד את הגופים לחשוב אחרת על הנתונים כך שיהיו רלוונטיים יותר.

אתן למעשה צוות סטטיסטיקאיות פמיניסטיות?

לא, יש לנו אומנם צוות שכולל את נשות המקצוע בתחום הזה, אבל זה לא הדבר היחיד שאנחנו עושות במכון "שוות". יש גם צוות מחקר שאמון על הפיתוח, למידה ממדדים אחרים ועוד.

יש לכן שיתופי פעולה עם ארגונים אחרים?

מתחילת הדרך אנחנו מנהלות קשר עם ארגונים פמיניסטיים כדי לעצב את המדד, לשמוע מארגוני נשים שמתמחים בנושאים שונים מה המדד צריך להכיל וממה הוא צריך להיות מורכב.
עשינו סדנא משותפת עם הארגונים הפמיניסטיים על מנת להציג להם את השלב בו אנחנו נמצאות ולשמוע מה דעתן על הפעילות. אחר כך עשינו מפגש עם ארגונים שמייצרים נתונים, ארגונים ממסדיים, כמו הלמ"ס, בנק ישראל וכו'. זאת, בעיקר כדי ליצור קשרי עבודה ולהתניע את התהליך של ג'נדר מיינסטרימינג.

מה היעדים שלכן לשנה הקרובה?

יש לנו כנס בינלאומי באוקטובר. המטרה שלנו השנה הייתה להציג את המדד הראשון של הפעימה, וזה יקרה בכנס. זה ציון דרך מאוד חשוב עבורנו.
קשה לי לדבר על יעדים באופן כללי, כי בכל תחום יש לנו עוד. אנחנו מעורבות בעוד פרוייקט גדול, שגם לו יהיה כנס גדול באוקטובר- ליישום החלטה 1325 של מועצת האו"ם. אנחנו עובדות על זה יחד עם ארגונים שותפים נוספים.

מה היית מציעה לנשים צעירות בימינו?

אני מציעה לנשים צעירות מודעות פמיניסטית. זו חוויה לא קלה, דרך לא קלה לחיות את החיים הממוגדרים שלנו, אבל זה מומלץ מאוד.
יש מגוון מסגרות קבוצתיות שיכולות לעזור. לנו למשל יש קבוצה לנשים שרוצות להיות סוכנות שינוי מגדרי, ואנחנו רואות איזה עוצמה יש לקבוצה שלומדת יחד. העבודה המשותפת נותנת לנשים כוח וזה חשוב מאוד לצד כל התסכול והכאב. אז זה מה שאני מציעה, מודעות פמיניסטית פוליטית.

מה האתגר הגדול ביותר בו נתקלת?

כל יום אני הולכת עם ראש בקיר. להיות פמיניסטית זה ללכת עם ראש בקיר.

מה הפרופיל של החוקרות בארגון?

יש לנו שתי ראשות משותפות: פרופ' חנה הרצוג ופרופ' נעמי חזן.
יש לנו את רונה בראייר הרכזת, ואני, בתפקיד מחקרי יותר. שתינו בשכר.
יש לנו נשים שבקשרים תעסוקתיים איתנו לפי פרוייקטים כמו הגר צמרת במדד, או חוקרות בפרוייקט של 1325. זה לא ארגון של מתנדבות, וזו לא אחת המטרות שלנו. יש לנו קבוצות מחקר, יוזמות לשינוי חברתי ואירועים לציבור כמו כנסים, ימי עיון, שולחנות עגולים. כמו כן, אנחנו עובדות של מכון ון-ליר.

משהו מצחיק שקרה במהלך העבודה?

אבל אני פמיניסטית, אין לנו חוש הומור  אין לי שום רעיון למשהו כזה.

איך את תופשת את החברה בה את פועלת, לאן את רוצה שהיא תגיע?

יש לי תשובה נורא בנאלית, כי מצד אחד יש הבדל אדיר אם אני מסתכלת אחורה יש שינוי מאוד גדול, ומצד שני הפערים הם אדירים. המגדור כל כך עמוק, שלפעמים זה ממש מייאש.

 

את יכולה לספר על משהו שקרה לאחרונה שהצליח אישית לרגש אותך?

זה פרוייקט מחקרי, סטטיסטי, משהו כבד כזה, כאילו חסר נשמה.
אבל אני יכולה להגיד שאחרי כמעט שנתיים של עבודה, פתאום היכולת לראות תוצר, לראות את התמונה הזו על פני עשור זה מרגש. הגרף אומנם מראה שהיה שיפור ולאחריו ירידה, ולמעשה אנחנו דורכות במקום - זה מאכזב ברמת הממצאים, אבל לראות שאכן יש פה מדד, זה מאוד מרגש. כי פתאום זה קיים ואפשר לעשות עם זה כל מני דברים.
לפני הבחירות הצלחנו להכניס לתקשורת כל מני ממצאים. ביקשו מאיתנו נתונים, המידע מגיע למדיה, וזה מאוד מלהיב.