הרשמו לרשימת התפוצה

קבלו עידכונים על פעילויות קרן דפנה

מערכת דיוור אלקטרוני  - אקטיבטרייל

קולך - פורום נשים דתיות

180X183 5
שם:חנה קהת
תפקיד:מנכ"לית
ארגון:קולך
אתר אינטרנט:www.kolech.com

תנועת 'קולך - פורום נשים דתיות', נוסדה במטרה להוביל שינוי חברתי ותודעתי בנושא שוויון מגדרי בקהילה הדתית בישראל. חלק מיעדיה הם להחדיר למיינסטרים נושאים כגון שיח פמיניסטי, הדרת נשים ומסורבות גט. להפיץ את ערכי השוויון והכבוד ההדדי, לפעול לשוויון הזדמנויות לנשים בתחום הציבורי, לקדם את זכויותיהן בספירה הדתית וההלכתית ועוד.

ראיון עם חנה קהת – קולך

 

דבר ראשון, אשמח אם תספרי קצת על המיזם שלכן, מתי הוא קם, מה הוא עושה?

" קולך " זה סיפור ענק, אני יכולה רק לנסות לתמצת אותו. הארגון קם בשנת 1998, מתוך צמא שהיה בשטח. לא עלה על דעתנו כמה הוא נצרך ולמה הוא יצמח.
התחלנו עם דברים מאוד קטנים שרצינו להעלות את המודעות להם. המילה "פמיניזם" הייתה מילה אסורה בחברה הדתית, והיחס לנשים בקהילה היה מאוד מחפיר. התחושה הייתה שהגברים רואים אותנו כקוריוז, כבדיחה. בשלב מסוים כמה חברות ואני התכנסנו. כל אחת שיתפה בקשיים בהם היא נתקלת, גם בתוך הבית. שפכנו את הלב והתחלנו להפגין מנהיגות.
ביקור משותף של קבוצת הנשים הזו בכנס בניו יורק בסוף 2007 הבהיר לנו שהגענו לשם כדי לחפש את הזהות שלנו. באוגוסט 2008 הקמנו את העמותה ללא מודעות למצוקות החברתיות הגדולות שמעמד האישה יוצר בחברה הדתית.
ככל שהתקדמנו יותר ויותר נשים הצטרפו אלינו ויצאו מהארון הפמיניסטי. כך זה התגלגל עד שהיינו בערך מאה נשים בהקמה. מאז גילינו יותר ויותר צרכים אדירים ושקענו שם, בלי לתכנן. לא הייתה מחשבה או זמן להקים תנועה או ארגון. לא חשבנו על אסטרטגיות - ההתארגנות פשוט צמחה מעצמה.
התחילו להגיע אלינו מקרים של עגונות, אלימות במשפחה, תקיפה מינית; דברים שלא היו ביום-יום שלנו. עד היום הצרכים גדלים וגדלים. רק ב-2002 עברנו תהליך של מיקוד וצמצום. זו הייתה צמיחה בלתי פוסקת, בלי להגיע למנוחה ולנחלה. אנחנו מסיימות נושא אחד, ומיד צץ נושא אחר. אנחנו כל הזמן רודפות אחרי האתגרים.

פורום "קולך" עדיין נתפש כאיזוטריה?

זה שיש לנו היום שתי נשות "קולך" שהן חברות כנסת שולי מועלם ועליזה לביא, זה כבר אומר הכל. פמיניזם זה כבר לא מילה גסה והמאבקים שלנו כן על סדר היום הציבורי.
נושאים כגון שיח פמיניסטי, הדרת נשים, מסורבות גט, לא היו חלק מהמיינסטרים. עכשיו אנחנו מרגישות שהנושאים כובשים את מקומם לאט לאט ואנשים מתחילים להבין את משמעותם עבור החברה הישראלית. זה תהליך מאוד סיזיפי. יש תוצרים מדהימים, אבל זו עבודה קשה מאוד.

"קולך" מתמודדת עם המון דברים מבחוץ, אבל מה עם זה שאין שוויון בתפילה?

אנחנו משיבות מלחמה נגד ההקצנה הדתית, ההדרה, הטירוף של הצניעות שיש בו אפליה של נשים. יותר ויותר בתי כנסת, גם אם הם לא שוויוניים, מודעים יותר לאפליה וחושבים יותר על שוויון - גם אם הם לא שוויוניים.
יש תהליך של התחשבות במגדר ובנטייה המינית, והוא משמעותי מאוד בהפרדה בין החרדים והחרד"לים לבין הדתיים המודרניים. אני כן מרגישה שקורה משהו.

מהו הקושי העיקרי בחברה עמו אתן מתמודדות?

הרבנים. הממסד הרבני פוליטי מאוד בישראל. הוא חסר כל אחריות דיווח ולא נותן דין וחשבון לאף אחד. זהו ממסד מושחת והרבנים מוצאים חן רק בעיני הממנים שלהם, הפוליטיקאים החרדים. הוא לא קשור לציבור, הציבור לא בוחר אותו. הפוליטיזציה של הדת היא שהפכה את מוסד הרבנות למושחת,
יש לכך השפעה גם על רבנים שהיו רוצים להיות קשובים יותר, אבל התלות שלהם בממסד גורמת להם, משיקולים תועלתניים, להעדיף את האינטרס הפוליטי שמיישר אותם לשוביניזם. ומכאן הקושי של נשים בהתמודדות עם בית הדין הרבני שהופך אותן לקורבן.
מתי מעט מוכנים לשלם את המחיר, גם בקרב הרבנים הליברליים. הרבנים כל כך לא מנהיגים, לא אמיצים, הם תמיד מסתכלים על מה יגידו ומה תהיה ההשפעה על השלב הבא שהם מכוונים אליו. לא תצא בשורה ממוסד הרבנות, זה תמיד יהיה שלילי, פחדני.

יש נשים שנותנות להם את הקונטרה?

אני חושבת שיש משמעות הולכת וגדולה לנשים. למשל רבקה לוביץ', תמר רוס, סוזן וייס שנאבקות למען מסורבות גט ועגונות.
יש נשים רבות יוזמות ופעילות ב"קולך". כתבנו דברים בנושאים שהיו טאבו מוחלט. נשים היום כן מראות יותר עצמאות, ואם מדברים על מרד קדוש, זה בקרב הפמיניסטיות הדתיות.

את יכולה לספר על סיפור מרגש שקרה לכן לאחרונה?

היה לנו לאחרונה מקרה של מאבק משפטי מול רב שהואשם על ידינו בהטרדות מיניות, ובזמנו המתלוננות לא רצו ללכת למשטרה. המטרה שלנו היתה שאותו רב לא ילמד נשים ובכלל, ובטח שלא נושאים שבינו לבינה.
זה קרה לפני הרבה שנים כבר, ולאחרונה הוא חזר ללמד באולפנות, למרות שכל הזמן היה מרדף שלנו אחריו. לפני שנה בערך חנה בית הלחמי, שפרסמה בעיתונות את התלונות נגדו, פרסמה שוב מאמר בנושא שעורר כמה חברות אחרות שיצאו נגדו גם. הרב הזהיר שיתבע תביעת דיבה, אלא אם כן נתנצל.
הלכנו למשפט והשופט שלח אותנו לגישור. הסיבה שהסכמנו ללכת לגישור היא כי המתלוננת לא הייתה מוכנה לשמוע יותר על הסיפור הזה, והיא רצתה לשים אותו מאחוריה. היא לא רצתה לדבר, לענות למיילים, או לכתוב תצהיר.
בינתיים הגיעה אלינו מתלוננת נוספת ואיתה שוב הלכנו למשפט. הפעם הרב נלחץ והוא זה שביקש ללכת לגישור. התנאי שלנו היה התחייבות ממנו שיקיים את הוראות הרב אריאל לפיהן אסור עליו ללמד נשים או ללמד נושאים שבינו לבינה.
עם הרבה התעקשות קיבלנו את התוצאה וזה קיבל תוקף של פסק דין. עכשיו אם הרב מלמד עוד משהו כזה, גם באינטרנט, זה ביזוי בית הדין. הכל מפורסם באתר שלנו.

מה היעדים שלכן לשנה הקרובה?

מעבר למאבקים הקלאסיים, שמנו לנו ליעד להגדיל את מרכז המנהיגות שלנו. בע"ה נפתח עוד כמה תכניות, אחת מהן לנשים חרדיות בבני ברק, אחת לנשים למדניות, תלמידות חכמים. יש לנו הרבה בוגרות של תכניות לימוד שרוצות לעשות עם זה משהו. כמו כן, הרחבנו את הפעילות של מרכז הבוגרות.
מאוד התפתחנו בתחום התכניות החינוכיות, אנחנו מחכות לתשובה של משרד החינוך ואם נקבל תשובה חיובית יהיה לנו תקציב לקדם פעילויות חינוכיות ולהגיע ליותר ויותר בתי ספר. הנושא של מנהיגות דתית של נשים בכלל, לא רק מנהיגות קהילתית, מאוד מטריד אותנו.

את יכולה לספר על משהו מצחיק שקרה לכן?

אוי, אנחנו כל כך כבדות. מאז שקמה הקבוצה בפייסבוק באמת יותר דברים מוצגים בצחוק. יש הרבה דברים מצחיקים, אבל אנחנו עוסקות בעיקר בנושאים כואבים.

אם דג הזהב היה מעניק לך שלוש משאלות, מה הן היו?

שיהיו נישואים שוויוניים, שנוכל לעשות הרבה דברים, והדבר השלישי, שאצליח להקים את המכון להכשרת רבות ורבנים.